צדק ילין בה ועתה מרצחים:לאחר עסקת קונטאר 

צדק ילין בה ועתה מרצחים/ לאחר עיסקת קונטאר


נמצאים אנו בהתחלת שלושת שבתות הפורענות, וכבר עתה הפטרת השבת החותמת את ימי בין המצרים, הפטרת חזון ישעיהו,היא על סדר יומנו. כי שתיים רעות עשו מנהיגנו וחלק גדול מהעם:
1. בעיסקה עם החיזבאללה המירו את חוכמת חז"ל בפטפוטים על מורכבות הבעיות.
2.דבקו בראש ממשלה שנקיון כפיו טעון הוכחה, ואין קורא וזועק על "מלאתי משפט צדק ילין בה" שהייתה לזונה.
לא שמענו מתי רכשו שרי ממשלתנו כושר משפטי העולה על חכמי ההלכה. בהחלטותיהם הם רמסו כבוד של משפחות שכולות שגם את נקמת דם יקיריהם ביטלו ובכך החניפו את הארץ בדמים. מי התיר להם ולתקשורת להתעלם מדין התלמוד "אין פודים את השבויין יתר על כדי דמיהם"(בבלי גטין, מ"ה, ע"א), דין שנתקדש בהתנהגותו המופתית של מהר"ם מרוטנברג, רבי מאיר ברבי ברוך(1293-1215),שהעדיף למות ביד שוביו ואסר על היהודים לפדותו כדי שלא יגדל תאבונם של הקיסר רודולף וכיוצא בו לתפוס שבויים ולדרוש כופר נפש מוגזם מאד? מי התיר להם להתעלם מהאיסור " ולא-תחניפו את-הארץ, אשר אתם בה, כי הדם, הוא יחניף את-הארץ; ולארץ לא-יכפר, לדם אשר שפך-בה, כי-אם, בדם שפכו" (במדבר ל"ה, ל"ג)? מנהיגינו משחררים רוצחים, ואלה אינם נרתעים מלחזור ולהוסיף רציחות כפי שהוכיחו משוחררים מהם בעבר וכפי שמצהירים על כוונותיהם משוחררים בהווה. איך נפלנו מוסרית והגענו לכך שמשפחות שבויים מוכנות לשחרר רוצחים ולהפקיר אחים ואחיות, ובלבד שיקירם האחד ישוחרר בהרבה הרבה יותר מכדי דמיו? הם אינם מתביישים, וגם התקשורת אינה מתביישת מלתבוע שחרור של שבוי תמורת שחרור מאות רוצחים בכוח. כי בשתיים רעות נכשלו ונכשלים עמנו ומנהיגיו, ואנו בהמונינו שותקים. האם כסדום נהיה?

ולגבי הרעה השנייה הקשורה בראש הממשלה: נשגב מבינתנו, איך ייתכן שראש הממשלה אינו משהה עצמו עד להוכחת נקיון כפיו. שכחנו כי שרינו "רכשו" כושר משפטי העולה על חוכמת חכמי ההלכה. כנראה שאותו כושר מעלה כביכול את ראש הממשלה מעל למשה רבינו שאמר: "מי אנוכי כי אלך... ?" (שמות ג,יא).
שרים ותקשורת, חידלו לנקר את עינינו כי אינכם ראויים!
מדוע מחאתם של שומרי תורה ומצוות איננה צועקת וזועקת יום ולילה על הנפילה המוסרית הנוראה שהפילה את כולנו לתהום האפסיות. מדוע?